- השראה: אדריכלות טיודור שילבה סגנונות של אדריכלות גותית ורנסנס ופותחה בתקופת שלטונו של הנרי השמיני שהיה מבית טיודור ועד אמצע המאה ה-16. החתימה של בתים אלו מהחוץ היתה עץ למחצה דקורטיבי כולל קורות עץ כהות חשופות על רקע טיח בהיר או לבנים. הסגנון התחדש בארצות הברית בתחילת שנות ה-1900 והפך לנפוץ במיוחד בקרב הפרברים העשירים של ערים בארצות הברית, עד לשיאו באמצע שנות ה-20.
- מאפיינים מרכזיים: פרטים אייקוניים בעיצוב טיודור הם שיפוע הגג התלול של גג הגמלון שמחקה טירה מהאגדות, חזיתות עץ, חלונות גבוהים וצרים וארובות בולטות. חללי הפנים עשירים בפרטים, הסלונים כוללים כמעט תמיד אח מרכזי גדול, קורות עץ כבדות, חיפויי עץ על הקירות ופתחים מקושתים בין חדרים.
- רהיטים: רהיטים בפנים טיודור אנגלי היו חזקים וכבדים, עשויים בעיקר מעץ אלון. החלקים תוכננו לעמידות ופונקציונליות, תוך התמקדות בגילופים וקישוטים משוכללים. פריטים פופולריים כללו שולחנות גדולים ויציבים, כיסאות בעלי גב גבוה ומיטות אפיריון עם וילונות עשירים. שידות וארונות אחסון כללו לעתים קרובות פרטים מורכבים ושימשו כאלמנטים מעשיים ודקורטיביים בבית.
- אביזרים: טקסטיל עשיר, כולל שטיחי קיר וברוקד, אביזרים כגון פמוטים מעוטרים וכלי חרס בעבודת יד.
- תאורה: בתי טיודור מסורתיים הסתמכו על אור טבעי ואור נרות אבל אפשר לראות גם נברשות ברזל יצוק ועץ, המיועדות לנרות, כאשר גילופים ועיצובים מורכבים קישטו גופי תאורה רבים, והציגו את האומנות של התקופה. פמוטי קיר, עשויים בעיקר ממתכות וככל שהזכוכית הפכה נפוצה יותר, הופיעו פנסים עם זגוגיות זכוכית.
- צבעים: בעיקר בצבעים עשירים ועמוקים כדי ליצור אווירה חמה ומזמינה, ירוקים כהים, אדומים עמוקים וחומים, לעתים קרובות השלמה על ידי מבטאים זהב ושחור. גם צבעים בהירים יותר כמו שמנת ולבן היו נוכחים אבל בעיקר כרקע להדגשת הגוונים העשירים יותר.
